גוש עציון הוא אולי אחד הפרקים הכי מעניינים בסיפור של ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. כמו לכל סיפור חלוצי טוב, אפשר למצוא בו גבורה, טרגדיות, אומץ, נחישות ותקומה. אתם כבר לא יכולים לחכות לשמוע את הסיפור? אל תדאגו, אנחנו כאן כדי לספר.
קצת על גוש עציון
גוש עציון ממוקם בלב הרי יהודה, בין ירושלים לחברון, באזור הררי המתנשא לגובה של כ-950 מטרים מעל פני הים. שלא תטעו, הטופוגרפיה המאתגרת והאקלים באזור לא הרתיעו את המתיישבים, והם הצליחו לפתח את האזור בצורה מרשימה, והיום חיים בו מעל ל-27,000 תושבים. התנופה הענקית של הפיתוח בגוש עציון ניכרת בכל תחום, כמו למשל בפרויקטים בגוש עציון שמתרחבים ושמתחדשים בלי סוף, במערכת חינוך מפותחת הכוללת מוסדות חינוך מגוונים, מגני ילדים ועד ישיבות ואולפנות וכו'.
המועצה האזורית גוש עציון מתפרסת על שטח נרחב, מכרמי צור בדרום ועד הר גילה בצפון, וכוללת יישובים מסוגים שונים: קיבוצים, יישובים קהילתיים ומושבים. בגוש פועלים מפעלי תעשייה, מרכזי מסחר, ומוקדי תיירות שמושכים מבקרים רבים. ואם תהיתם מי האנשים שחיים באזור הזה, אז כדאי לדעת שהמגוון הוא מטורף – דתיים וחילוניים, עולים ותיקים ועולים חדשים, צעירים ומבוגרים. והם חיים בהרמוניה עם חיי קהילה תוססים ושילוב של מסורת וחדשנות. והנוף שם, הנוף שם הוא המרהיב, האוויר הצלול כיין והאווירה המיוחדת הופכים את גוש עציון למקום מיוחד ואטרקטיבי למגורים.
מיקומו האסטרטגי של גוש עציון, על צומת דרכים שבין ירושלים לחברון ובין ים המלח לשפלת החוף, הופך אותו לאזור חשוב ביותר מבחינה לאומית. הגוש הוא בעצם כמו חוליה מקשרת בין ירושלים לדרום הר חברון, ומשמש כמעין מגן על הבירה מדרום. בשנים האחרונות חלה תנופת פיתוח באזור, באמצעות הקמת פארקים תעשייתיים חדשים, מרכזי מבקרים ואטרקציות תיירותיות המושכות אלפי מבקרים מדי שנה, אולי גם אתם באתם לבקר.
קצת על גוש עציון
סיפורו המעניין של גוש עציון החל בשנת 1927, עם הקמת היישוב מגדל עדר על ידי קבוצת יהודים חרדים מירושלים. אף על פי שהיישוב נכשל בעקבות מאורעות תרפ"ט, הוא סימן את תחילתה של ההתיישבות היהודית המחודשת באזור. בשנת 1935 נעשה ניסיון שני להתיישבות באזור על ידי חברת "אל ההר", שרכשה אדמות רבות בהר חברון. גם ניסיון זה נכשל בשל מאורעות תרצ"ו, אבל השאיר תשתית להתיישבות העתידית.
הפריצה הגדולה הגיעה בשנת 1943, כשהוקם קיבוץ כפר עציון על ידי חברי הקיבוץ הדתי. בעקבותיו קמו שלושה יישובים נוספים: משואות יצחק, עין צורים ורבדים, שיחד יצרו גוש התיישבות יהודי משגשג. בתקופה זו התפתח האזור במהירות, הוקמו מבני ציבור, ניטעו מטעים, והוקמו ענפי חקלאות שונים. היישובים הפכו למרכז חיים תוסס, המשלב חקלאות, תעשייה וחיי תרבות עשירים.
הקשר היהודי העמוק לאזור גוש עציון נמצא בהיסטוריה של עם ישראל. כבר בתקופת התנ"ך היה האזור חלק מנחלת שבט יהודה, ובו התרחשו אירועים מכוננים בתולדות העם שלנו. דרך האבות העתיקה, שעברה באזור, שימשה את אברהם, יצחק ויעקב במסעותיהם. בתקופת בית שני היה האזור מיושב בצפיפות, כפי שמעידים שרידים ארכיאולוגיים רבים, כולל מערכות מים מרשימות, בתי בד ויישובים חקלאיים. גם היום, המורשת ההיסטורית העשירה הזאת היא נדבך חשוב בזהות האזור.
נפילת גוש עציון במלחמת העצמאות
וכמו שהבטחנו, לכל סיפור טוב יש גם טרגדיה, והטרגדיה של גוש עציון החלה עם החלטת החלוקה בכ"ט בנובמבר 1947, כאשר האזור נותר מחוץ לגבולות המדינה היהודית המתוכננת. מייד לאחר ההחלטה, החלו התקפות על היישובים היהודיים באזור. בחודשים הראשונים של 1948 התנהלו קרבות קשים על הגוש, כאשר השיא היה בקרב המפורסם של מחלקת הל"ה, שבו נפלו 35 לוחמים שניסו להגיע לגוש עם אספקה וציוד. ביום ד' באייר תש"ח, יום לפני הכרזת המדינה, נפל כפר עציון לאחר קרב הרואי. 242 לוחמי פלמ"ח ותושבים נהרגו בקרבות, והיישובים הנותרים נכנעו. השטח נכבש על ידי הירדנים והיישובים נחרבו כמעט לחלוטין. הנופלים בקרבות גוש עציון הפכו לסמל של גבורה והקרבה, וסיפורם נחרת עמוק בתודעה הלאומית, ולא סתם יום נפילת כפר עציון נקבע מאוחר יותר כיום הזיכרון הכללי לחללי מערכות ישראל.
הקמה מחדש לאחר 1967
אנחנו ממשיכים בקו העלילה המעניין הזה ומגיעים לשנת 1967, לאחר מלחמת ששת הימים. האזור חזר לשליטת ישראל, החלה תקופה חדשה בתולדות גוש עציון. ממש כמו בניית בתים ביהודה ושומרון כפי שקורה היום, גם כאן החל תהליך של התיישבות מחודשת, כאשר בני הדור השני של מתיישבי כפר עציון הובילו את המהלך. כפר עציון היה היישוב הראשון שהוקם מחדש, ובעקבותיו קמו יישובים נוספים. אלון שבות, שהוקם ב-1969, הפך למרכז חינוכי ותרבותי חשוב עם הקמת ישיבת הר עציון. התפתחות הגוש המחודש הייתה מהירה ומרשימה, עם הקמת תשתיות מודרניות, מוסדות חינוך ומרכזי תעסוקה. האזור משך אליו אוכלוסייה מגוונת, שראתה בהתיישבות בגוש משימה לאומית וציונית. הקמת המועצה האזורית גוש עציון ב-1980 סימנה את התבססות האזור כמרכז התיישבותי חשוב, המשלב את מורשת העבר עם פיתוח עתידי.
אחד המאפיינים הייחודיים של תקומת גוש עציון הוא השילוב בין הישן לחדש. בעוד שחלק מהיישובים הוקמו על חורבות היישובים שנפלו ב-1948, יישובים חדשים נוספו בהתאם לצרכי ההווה והעתיד. תכנון היישובים החדשים נעשה תוך התחשבות בתנאי השטח ובמורשת ההיסטורית, כאשר האלון הבודד, עץ בן למעלה מ-700 שנה, שהפך לסמל הגוש בשנות הניתוק, משמש מוקד מרכזי בתכנון המרחבי. הקמת כביש המנהרות בשנות התשעים שיפרה מאוד את הנגישות לירושלים והאיצה את תהליכי הפיתוח באזור.
חידוש ההתיישבות בגוש עציון
ה"חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה" של הסיפור שלנו הוא הווה המתפתח היום. תהליך חידוש ההתיישבות בגוש עציון הוא דוגמה מושלמת להתחדשות יישובית. איך קונים דירה באזור הפך לשאלה נפוצה בקרב משפחות רבות המעוניינות להצטרף לקהילה המתפתחת, כאשר יישובים בגוש עציון מציעים מגוון אפשרויות מגורים. ההתפתחות המואצת של האזור כוללת הקמת שכונות חדשות, מרכזי תעסוקה ומוסדות ציבור. התשתיות המודרניות, כולל כביש המנהרות המחבר לירושלים, הפכו את האזור לאטרקטיבי מאוד למשפחות צעירות. היום גוש עציון מונה למעלה מעשרים יישובים, כל אחד עם אופי ייחודי משלו. ההתפתחות המתמדת של האזור משלבת שמירה על המורשת ההיסטורית עם חדשנות ופיתוח. המגוון האנושי בגוש עציון, הכולל דתיים וחילונים, ותיקים וצעירים, יוצר פסיפס חברתי עשיר ומיוחד, שהוא ממש מודל לחיים קהילתיים משותפים.
ההתפתחות המרשימה של גוש עציון באה לידי ביטוי גם בתחום התיירות והמורשת. מרכז המבקרים בכפר עציון, המספר את סיפור הגוש באמצעים אור-קוליים מתקדמים, מושך אליו עשרות אלפי מבקרים מדי שנה. שבילי הליכה ואופניים, אתרי מורשת משוחזרים, ומרכזי מבקרים חדשים מציעים למטיילים חוויה המשלבת היסטוריה, נוף וטבע. בתחום החינוך, המוסדות החינוכיים בגוש, ובעיקר ישיבת הר עציון ומכללת הרצוג, מושכים לתלמידים מכל רחבי הארץ, והם תורמים מאוד לפיתוח החיים התרבותיים והרוחניים באזור.
לסיכום
גוש עציון היום הוא ממש עדות חיה לכוח של ההתחדשות והתקומה של העם היהודי בארץ. מסיפור של חורבן וטרגדיה, צמח מרכז התיישבותי משגשג המשלב מורשת היסטורית עם התפתחות מודרנית – ממש מקור השראה לדורות הבאים.
