ישראל מתאפיינת במגוון רחב של צורות התיישבות ולכל אחת מהן מאפיינים ייחודיים. בואו נדבר על כמה מהן -יישוב קהילתי, מושב וגם מה שביניהם. נשמע מסובך? אל דאגה, ננסה להסביר את הכול בצורה הכי פשוטה שיש.
מהו יישוב קהילתי?
יישוב קהילתי הוא סוג מיוחד של יישוב בישראל, המדגיש את חיי הקהילה והשיתוף החברתי. בניגוד לערים גדולות או למושבים, הדגש כאן הוא ביצירת קהילה מגובשת שיש לה ערכים משותפים.
המאפיינים של יישוב קהילתי
יישובים קהילתיים מתאפיינים בכמה מאפיינים ייחודיים:
- גודל: בדרך כלל מדובר ביישובים קטנים יחסית, של מאות עד אלפי תושבים.
- מיקום: הם לרוב נמצאים מחוץ לאזורים עירוניים גדולים. הם יכולים להיות ממוקמים באזורים הרריים או מרוחקים, מה שמאפשר לתושבים ליהנות מהטבע ומאיכות חיים גבוהה.
- איכות חיים: נחשבים למקומות שמעניקים לתושבים איכות חיים גבוהה. איכות החיים הזאת מתבטאת בסביבה שקטה, באוויר נקי, בקרבה לטבע, ולעיתים קרובות גם בבתי ספר קטנים ואיכותיים.
- קבלה ליישוב: בשונה מעיר, כדי לגור ביישוב קהילתי צריך לעבור ועדת קבלה. הוועדה בוחנת את התאמת המשפחה לאופי היישוב ולערכיו. תהליך זה, אף שהוא שנוי במחלוקת לעיתים, נועד לשמור על הלכידות החברתית של היישוב.
- מגוון: יש יישובים קהילתיים בעלי אופי שונה – חרדי, דתי, מעורב דתי-חילוני, ואפילו כאלה ששמים דגש באיכות הסביבה.
חיים קהילתיים
ביישובים קהילתיים קיים שילוב מיוחד במינו של עצמאות אישית ומעורבות קהילתית:
- כל משפחה מנהלת את חייה בנפרד, אבל יש מחויבות לקהילה.
- יש ציפייה שתושבים יהיו מעורבים בחיי הקהילה. זה יכול לכלול ארגון אירועים תרבותיים, הדרכת בני נוער או השתתפות בוועדות שונות כמו ועדת חינוך או ועדת תרבות.
- אירועים קהילתיים, חגים משותפים ופעילויות לכל הגילאים מחזקים את תחושת השייכות והקהילתיות.
עזרה הדדית
עזרה הדדית היא מרכיב חשוב בחיי היישוב הקהילתי:
- תושבים נוטים לעזור זה לזה בשעת הצורך, מהלוואת כלים ועד למצבי חירום.
- קיימות לעיתים קרובות מערכות תמיכה קהילתיות, כמו ארגון ארוחות למשפחות לאחר לידה או במקרה של מחלה.
- שיתוף פעולה בין תושבים יכול להתבטא גם בהקמת מיזמים משותפים לטובת הקהילה.
ניהול עצמי
היישובים הקהילתיים "מנהלים את עצמם" – מה הכוונה? את ההחלטות מקבלת האספה הכללית או ועדות מטעמה ואין נבחרי ציבור כמו בערים. זה מאפשר לתושבים להיות מעורבים יותר בקבלת ההחלטות המשפיעות על חייהם. כמו כן את הוועדות השונות (כמו ועדת קליטה, ועדת חינוך, ועדת תרבות) מנהלים התושבים עצמם מה שמאפשר השפעה ישירה על אופי היישוב. בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים מחפשים בית ביהודה ושומרון, מתוך רצון ליהנות מאיכות חיים גבוהה ומתחושת קהילתיות חזקה.
מהו מושב?
מושב הוא צורת התיישבות כפרית ייחודית למדינת ישראל. זוהי מסגרת כלכלית שיתופית המאגדת קבוצה של תושבים, שבעבר היו רובם חקלאים. המשתתפים במסגרת המושב מכונים "חברים", ובשפה היום-יומית נקראים, איך לא, "מושבניקים".
ומהו מושב שיתופי?
מושב שיתופי הוא צורת התיישבות שהיא מעין דרך ביניים בין קיבוץ לבין מושב עובדים. הוא משלב אלמנטים של שיתוף מהקיבוץ ועצמאות מסוימת של המשפחה ממושב העובדים. הינה כמה מאפיינים ייחודיים של המושב השיתופי:
- רכוש משותף: אדמות המושב, הכלים החקלאיים, הבתים והתוצרת החקלאית הם רכוש משותף של כלל חברי המושב השיתופי.
- עבודה מרכזית: העבודה מתבצעת על פי סידור מרכזי, בדומה לקיבוץ.
- תקציב משפחתי: לכל משפחה ניתן "תקציב" לקיום ביתה על פי גודלה וצרכיה.
- עצמאות מסוימת: בניגוד לקיבוץ, אין במושב השיתופי חדר אוכל משותף או לינה משותפת.
- מרחב פרטי: לכל משפחה יש חלקת אדמה פרטית שעליה בנוי בית המגורים.
- ניהול כספי: לכל משפחה יש חשבון בנק פרטי, שבו היא מנהלת את ענייניה כרצונה.
אז מה ההבדל בין מושב ליישוב?
ההבדל העיקרי בין מושב ליישוב קהילתי הוא:
- מושב: כפר חקלאי שיש לו משאבים משותפים, ובו לכל משפחה יש נחלה (חלקת אדמה) לעיבוד חקלאי. המושב מאורגן כאגודה שיתופית.
- יישוב קהילתי: יישוב שאינו בהכרח חקלאי, המתמקד בחיי קהילה ובשיתוף חברתי. התושבים עובדים במגוון מקצועות, לאו דווקא בחקלאות.
לאלה המתעניינים בהתיישבות ביהודה ושומרון, חשוב להכיר את מילון המונחים של יהודה ושומרון. במילון זה תקבלו הסבר מקיף על מושגים ייחודיים לאזור, ככה שתוכלו להבין טוב יותר את אורח החיים ואת המציאות המקומית.
מה ההבדל בין קיבוץ למושב?
ההבדלים העיקריים בין קיבוץ למושב הם:
קיבוץ:
- שיתוף מלא בנכסים ובהכנסות
- חיים משותפים (אם כי זה משתנה בקיבוצים מתחדשים)
- החלטות מתקבלות באופן קולקטיבי
- עבודה משותפת בענפי הקיבוץ
מושב:
- כל משפחה היא יחידה כלכלית עצמאית
- לכל משפחה יש נחלה פרטית
- שיתוף פעולה בתחומים מסוימים, אך פחות מאשר בקיבוץ
- יותר חופש בבחירת תחום העיסוק
היתרונות של מגורים ביישוב קהילתי או מושב
איכות חיים
- קרבה לטבע ולסביבה ירוקה
- שקט ורוגע, הרחק מהמולת העיר
- אוויר נקי יותר
- קצב חיים איטי יותר ופחות לחוץ
עזרה הדדית וחיי קהילה
- תחושת שייכות ומעורבות חברתית
- קשרים חזקים בין השכנים
- פעילויות משותפות ואירועים קהילתיים
- מערכות תמיכה קהילתיות במצבי משבר או שמחה
לסיכום
יישובים קהילתיים ומושבים מבטיחים אלטרנטיבה מעניינת לחיים העירוניים. הם מאפשרים ליהנות מאיכות חיים גבוהה, מקרבה לטבע ומחיי קהילה עשירים. עם זאת, הם גם דורשים מידה רבה של מעורבות ומחויבות לקהילה.
אחד הפרויקטים המעניינים המדגימים את ההתפתחות של יישובים קהילתיים באזור הוא "לב ההר". פרויקט זה פועל כעת בכל מיני יישובים והוא מציע הזדמנות למשפחות להצטרף לקהילה מגובשת וכמובן לשמור על איכות חיים גבוהה. לב ההר באיתמר משלב בין הערכים של יישוב קהילתי לבין תכנון מודרני, והוא מושך אליו משפחות המחפשות חיבור עמוק לאדמה ולערכי ההתיישבות. באופן דומה, פרויקט לב ההר באלון מורה מציע לתושביו הזדמנות לחיות בסביבה קהילתית המשקיפה לנוף פנורמי מרהיב. אלון מורה, כיישוב קהילתי ותיק, הוא דוגמה מצוינת לשילוב בין ערכי ההתיישבות לבין פיתוח קהילתי עכשווי.
בסופו של דבר, הבחירה בין צורות ההתיישבות השונות תלויה בהעדפות האישיות, בסגנון החיים הרצוי וברמת השיתוף והקהילתיות שמחפשים. לכל אחת מהצורות הללו יש יתרונות וחסרונות משלה והיא חלק חשוב מהמרקם החברתי והגיאוגרפי של ישראל.
